החרסינה שייכת למשפחת החומרים הקרמיים. צבעה הטבעי הוא לבן, אך אפשר לקשטה ולגוונה בשלל צבעים. בחרסינה משתמשים בעיקר לכלי אוכל (צלחות, כוסות וכדומה), לאגרטלים וליצירת בובות חרסינה

שמה של החרסינה בעברית הושפע ממקורה ההיסטורי, בחיבורן של המילים חרס+סין. גם בשפות רבות אחרות חרסינה ("פורצלן" באנגלית) מכונה לעתים כשם נרדף "סין" (china באנגלית, למשל).   החרסינה שונה במרכיביה מכלי קרמיקה אחרים. היא שילוב בין שני חומרים: חרסית לבנה - קאולין ופצלת שדה מותכת מסוג פטונטס.
שילוב זה מאפשר קבלת חומר חזק במיוחד, קל, דקיק ובעל שקיפות.

הסינים היו הראשונים שייצרו כלי חרסינה. כלי חרסינה נעשו החל בתקופת שושלת האן במאה השנייה. כבר במאה ה-7. כלי החרסינה הסיניים נודעו למרחוק ונחשבו לכלי יוקרה מבוקשים ביותר בקרב מעמדות האצולה האירופיים. הסינים שמרו בקפדנות על סוד ייצור החרסינה ורק במאה ה-18 הצליחו באירופה ליצור חרסינה בעיר מייסן שבגרמניה ב-1708.